<h1>הבתים — שערי תפילה שער תשיעי</h1>
<h2>דף לח:</h2>
יחיד העומד בשער בית הכנסת אינו מצטרף עם תשעה של בית הכנסת, אבל אם יש עשרה בבית הכנסת שמתפללין יחיד השומע מאחורי בית הכנסת עונה עמהם קדיש וקדושה וברכו ויצא ידי תפלת צבור, ומה שאמרו אין היחיד אומר קדוש הוא שלא יאמר כשהוא מתפלל ביחידות אקדש את שמך, או שיאמר קדיש או ברכו בפחות מעשרה, ויש מי שכתב שאין יחיד אומר דבר שבקדושה ולא עונה אלא אם כן הוא מצטרף עמהם בעשרה. והראשון עיקר, וכן כתב הרב בעל התוספות, וכן נראה דעת הר"ם, וכן נתפשט המנהג. כתבו קצת הגאונים הבימה של בית הכנסת שגבוהה עשרה חלקה רשות לעצמה, ושליח צבור המתפלל שם אינו מוציא העומדים בבית הכנסת, וכן העומדים שם אין מצטרפין עם העומדים בבית הכנסת. ויש מי שאמר שכיון שהיא כלה באויר בית הכנסת [הרי היא] כחצר קטנה שנפרצה לגדולה, והוא שאין מחיצה עשרה, וכן נראה.
<h2>דף מ.</h2>
בזמן ששליח צבור אומר מודים העם מה הם אומרין, מודים אנחנו לך ה' אלקינו אלקי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות נודה לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו כן תחיינו ותקיימנו ותקבצנו ותאסוף גלותינו לחצרות קדשך ולשמור חקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך. יש מי שכתב שחותם בא"י קל ההודאות. ויראה לי שאין חותמין בה כלל, והחותם בה הרי הוא כמברך ברכה שאינה צריכה. כתב הר"ם כשיגיע שליח צבור למודים וכורע, כל העם שוחין מעט ולא ישחו יותר מדאי ואומרין מודים אנחנו לך וכו'. נראה מלשון הר"ם שעל מודים דרבנן הוא שאין שוחין יותר מדי, אבל במודים בתפלתו שוחה כפי מה שירצה.
<h2>דף מט.</h2>
סדר תפלת צבור כך הוא, בשחר כל העם יושבין, ושליח צבור יורד לפני התיבה ועומד באמצע העם, ומתחיל ואומר קדיש וכל העם עונין אמן יהא שמיה רבא בכל כחן, ועונין אמן בסוף הקדיש, ואחר כך אומר ברכו את ה' המבורך והם עונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ומתחיל ופורס על שמע, והם עונין אמן אחר כל ברכה וברכה, והיודע לקרות ולברך קורא עמו עד שמברך גאל ישראל, והכל עומדין מיד ומתפללין בלחש, וכל מי שאינו יודע להתפלל עומד ושותק עד שיתפלל שליח צבור בלחש עם שאר העם. וכל שיגמור תפלתו מן הצבור יפסיע שלש פסיעות לאחוריו, ועומד למקום שהגיע אליו בעת שפסק, ואחר שיפסע שליח צבור שלש פסיעות לאחריו יעמוד ומתחיל ומתפלל בקול רם מתחלה הברכות להוציא את מי שלא התפלל. והכל עומדין ושומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה בין אלו שלא יצאו ידי חובתן בין אלו שיצאו ידי חובתן. ואומר קדושה בברכה שלישית, וכיון שהגיע שליח צבור לקדושה יש רשות לכל אחד ואחד לחזור למקומו שעומד בו בתפלה, ואחר שישלים כל התפלה ישב ויפול על פניו [ויטה] מעט הוא וכל הצבור ויתחנן, והוא נוטה ויושב ויגביה ראשו הוא ושאר העם ומתחנן מעט בקול רם מיושב. ואחר כך יעמוד שליח צבור לבדו ואומר קדיש פעם שניה, והם עונין כדרך שעונין תחלה, ואומר והוא רחום וכו' תהלה לדוד וכו', הוא עומד והם יושבין והם קורין עמו, ואחר כך אומר ובא לציון וכו' ואני זאת בריתי וכו' וקרא זה אל זה ואמר קדוש, והם עונין קדוש קדוש קדוש שלשה פעמים, וחוזר ואומר הקדושה תרגום, ואומר ה' ימלוך לעולם ועד, וקורא הוא תרגום כדי להבין אל העם. ואלו הפסוקים שלפני הקדושה ושלאחריה הם הנקראים סדר היום. ואחר כך מתחנן בדברי תחנונים ובפסוקי דרחמי, ואומר קדיש, וכן העם עונין כדרכן ונפטרין. לר"ם, ומנהגינו לומר אחר כך שיר מזמור, ואומר קדיש כלו בלא תתקבל. כתב הר"ם. למנחה אומר שליח צבור אשרי יושבי וכו' תהלה לדוד וכו', קורא הוא והעם מיושב, ועומד שליח צבור ואומר קדיש, והן עומדין אחריו ועונין כדרכן ומתפללין כלן בלחש, ואחר כך חוזר שליח צבור ומתפלל בקול כדרך שעשה בשחרית, עד שישלים כל התפלה, ויושב הוא ונופלין על פניהם ומתחנן ומגביה ראשו ומתחנן מעט מיושב כדרך שעשה בשחרית, ועומד ואומר קדיש, וכל העם עונין כדרכן אמן, ונפטרין למעשיהן. בערב כל העם יושבין והוא עומד ואומר והוא רחום וכו', ברכו את ה' המבורך והם עונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ומתחיל לפרוס על שמע ואומר קדיש, ואחר כך עומדין ומתפללין בלחש וכשמשלימין אומר קדיש והם נפטרין, ואינו חוזר ומתפלל בקול רם ערבית, לפי שאין תפלת ערבית חובה, לפיכך לא יברך ברכות לבטלה שאין שם בן אדם שנתחייב בהם להוציאו ידי חובתו, ע"כ. וכבר נהגו העולם לומר אחר כך שיר מזמור כדרך שעושין בתפלת שחרית. כתב הר"ם בשבתות וימים טובים כשגומר שליח צבור שחרית בקול רם אומר קדיש, ואחר כך קורא תהלה לדוד וכו' ואומר קדיש, ומתפללין מוסף בלחש, ואחר כך מתפלל מוסף בקול רם כדרך שעושין שחרית, ואומר קדיש אחר תפלת מוסף, והעם נפטרין. ואין אומר קדושה ולא תחנונים אחר תפלת שחרית כשאר הימים, אלא אומר אותה קודם תפלת המנחה, כיצד קורא תהלה לדוד ואומר סדר היום ודברי תחנונים, ואומר קדיש ומתפללין מנחה וחוזר ומשמיע תפלת המנחה בקול רם ואומר קדיש, בראשי חדשים ובחולו של מועד אומר סדר היום קודם תפלת מוסף ובמוצאי שבת אומרים סדר היום גם אחר תפלת הערב ואומר קדיש, ואחר כך מבדיל ע"כ. וכבר נהגו העם לומר אחר תפלת ויהי נועם וסדר היום ואחר כך אומר קדיש שלם ואחר אומר ויתן לך ואומר קדיש.
